Vayedaber

רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֵין מַמְזֵרִין טְהוֹרִין לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד. מוֹלִיכִין טִינָּה אֵצֶל טִינָּה וְסָרִיּוּת אֵצֶל סָרִיּוּת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מַמְזֵרִים טְהוֹרִין לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיַם טְהוֹרִים וגו'. אָמַר לוֹ רִבִּי מֵאִיר. וַהֲלֹא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִכָּל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּילוּלֵיכֶם אַטַּהֵר אֶתְכֵם. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ נֶאֱמַר וְכָל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּילוּלֵיכֶם וְשָׁתַק הָיִיתִי אוֹמֵר כִדְבָרֶיךָ. הָא אֵינוֹ אוֹמֵר אַטַּהֵר אֶתְכֵם אֶלָּא מִן הַמַּמְזֵירוּת. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי לְעָתִיד לָבוֹא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הא אינו אומר אטהר אתכם. יתירא אלא להביא אף מן הממזירות יטהרו:

סליק פירקא בס''ד

וישב ממזר באשדוד. יבדלו הממזרין מהם וישבו באשדוד מקום הגרועים והפסולין מוליכין טיט אצל טיט ודבר מאוס ומוסרח לכמותו:

וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ודריש אפילו מהממזירות:

והלא אינו אומר אלא מכל טומאותיכם. ולא מן הממזירות:

תַּנֵּי מִשֵּׁם רִבִּי מֵאִיר. יֵשׁ אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁמּוֹלִידִין חָמֵשׁ אוּמּוֹת. כֵּיצַד. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ 41b עֶבֶד וְשִׁפְחָה וְהוֹלִידוּ בָנִים הֲרֵי גוֹיִם. נִתְגַּייֵר אֶחָד מֵהֶן אֶחָד גֵּר וְאֶחָד גּוֹי. נִתְגַּייֵר רַבָּן וְגִייְרוֹ לשני עֲבָדִים וְהוֹלִידוּ בָנִים הֲרֵי אֵילּוּ עֲבָדִים. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָדָא אָֽמְרָה. גּוֹי שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה וְהוֹלִיד בֵּן הַוְולָד עֶבֶד. שִׁיחְרֵר שִׁפְחָה וְהוֹלִידָה בֵן הַוְולָד מַמְזֵר. וְאַחַר כָּךְ שִׁיחְרֵר הָעֶבֶד וְהוֹלִיד בֵּן הֲרֵי זֶה עֶבֶד מְשׁוּחְרָר. יֵשׁ מוֹכֵר לְאָבִיו לָתֵת לְאִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ. כֵּיצַד. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד וְשִׁפְחָה וְהוֹלִיד בֵּן. שִׁיחְרֵר אֶת הַשִׁפְחָה וּנְשָׂאָהּ וְכָתַב כָּל נְכָסָיו לִבְנָהּ. זֶהוּ שֶׁהוּא מוֹכֵר אָבִיו לָתֵת לְאִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד עמוד כהן לאורים ותומים. סיפיה דקרא דלעיל ויאמר התרשתא וגו' וכי אורים ותומים היו באותו שעה בבית שני והלא משמתי נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים כדאמרינן פרק עגלה ערופה אלא כאדם האומר עד שיחיו המתים ויבא בן דוד ויהיו אורים ותומים:

כמ''ד. בפ''ו דשביעית ובכמה מקומות דבבית שני היה תרומות ומעשרות מדרבנן שמאיליהן קבלו עליהן בני הגולה את המעשרות:

הכא מה אית לך. אלא הכא כשעלו לא''י מה טעמא אכלו שהרי עכשיו קדשי הגבול דאורייתא נינהו:

ניחא תמן. ופריך אמאי סמכו על חזקה זו דבשלמא התם בגולה אכלו בתרומה דרבנן שלא הפרישו תרומות ומעשרות אלא לזכר בעלמא שלא ישתכחו מהם על שם דכתיב הציבי לך ציונים שצריך לעשות בגולה סימן וזכר לא''י:

גדולה היא החזקה. שסמכו עליה שמכיון שהוחזקו להיות אוכלין שם בגולה לפיכך התירום להיות אוכלין אף כאן:

הא בקדשי הגבול. תרומה הנאכלת בכל מקום יאכלו:

שהתירו לו לשתות ביין. שכבר גזרו על סתם יינם בב''ד של דניאל כדאמר בפ' אין מעמידין ולו התירו משום שהי' משקה למלך והיה צריך לשתות מקודם שיתן הכוס ביד המלך שלא יחשדוהו שנתן בו סם:

מי שיש לו עבד ושפחה. בעכומ''ז מיירי:

נתגייר רבו וגיירו לשני עבדים. כלומר להעבד והשפחה והטבילן לשם עבדות ואח''כ הולידו בנים הרי הבנים עבדים:

הדא אמרה עכומ''ז שבא על שפחה. לאו דוקא קאמר עכומ''ז אלא עבד שהרי עבד הוא אי נמי גר גרסינן דנתגיירו עמו וקמ''ל דלא תימא הואיל ונתגייירו עמו לאו כעבדים חשובין:

שיחרר. אח''כ השפחה והולידה בן מזה העבד הולד ממזר דקסבר עכומ''ז ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ואם אח''כ שיחרר העבד והוליד בן הרי זה בן עבד משוחרר כלו' הישראל גמור הוא והרי יש כאן חמש אומות עכומ''ז וגר ועבד וממזר ועבד משוחרר או ישראל:

וכתב כל נכסיו לבנה. ובזה נעשה הוא בן חורין כדתנן בפרק ג' דפאה הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין ואביו עדיין עבד הוא ובכלל כל הנכסים הוא ונמצא זה מוכר לאביו להגבות לאמו כתובתה:

משנה: עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל כַּהֲנֵי לְוִיֵּי יִשְׂרְאֵלֵי חֲלָלֵי גֵּירֵי וַחֲרוּרֵי מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי. כַּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי מוּתָּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה. לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי גֵּירֵי וַחֲרוּרֵי וַחֲלָלֵי מוּתָּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה. גֵּירֵי וַחֲרוּרֵי וּמַמְזֵירֵי נְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי מוּתָּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גירי וחרורי ממזרי כו'. כלם מותרין לבא זה בזה דקהל גרים לא איקרי קהל ולא הוזהרו ממזרים לבא בקהל גרים אבל לויי וישראלי בממזרי לא ושתוקי ואסופי דספק ממזרים הן ס''ל להאי תנא דמותרים להתערב בממזר ודאי דאמרי' בקהל ודאי הוא דלא יבא אבל בקהל ספק יבא:

שתוקי ואסופי. מפרש להו ואזיל:

נתיני. גבעונים שמלו בימי יהושע ונתנום לחוטבי עצים ושואבי מים ונאסרו לבא בקהל:

חרורי. עבדים משוחררים:

חללי. כהנים שנולדו מן הפסולים לכהונה כגון אלמנה לכ''ג גרושה חללה זונה לכהן הדיוט:

מתני' עשרה יוחסין עלו מבבל. שהפריש עזרא כל הפסולין שהיו שם והוליכן עמו כדי שלא יתערבו עם המיוחסין דמאחר שלא היה שם סנהדרי גדולה שהיו דנים ובודקין את הכהונה ולא יהיו פסולין ניכרין:

הלכה: עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל כול'. כַּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי. עַל שֵׁם וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשָֽׁרְתִים וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהַנְּתִינִים אֶל יְרוּשָׁלָםִ בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' על שם ויעלו. כדמצינו דכתיב ויעלו וגו':

חֲלָלֵי. עַל שֵׁם וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֲבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ אֵלֶּא בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְייַחֲשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגוֹאֲלוּ מִן הַכְּהוּנָּה. וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַתִּרְשָׁתָא. שֶׁהִתִּירוּ לוֹ לִשְׁתוֹת בַּיַּיִן. הַתִּרְשָׁתָא. וַאֲנִי הָיִיתִי מַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ. אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. הָא בְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל יֹאכֵלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. גְּדוֹלָה הִיא הַחֲזָקָה. מִכֵּיוָן שֶׁהוּחְזְקוּ שָׁם לִהְיוֹת אוֹכְלִין אַף כָּאן אוֹכְלִין. נִיחָא תַּמָּן דִּכְתִיב הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים. הָכָא מָה אִית לָךְ. כְּמָאן דְּאָמַר. מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. עַד עֲמוֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וְתוּמִּים. וְכִי אוּרִים וְתוּמִּים הָיוּ בְאוֹתָהּ שָׁעָה בַּבַיִת שֵׁנִי. אֶלָּא כְאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר. עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים. עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הכא מה אית לך. אלא הכא כשעלו לא''י מה טעמא אכלו שהרי עכשיו קדשי הגבול דאורייתא נינהו:

גדולה היא החזקה. שסמכו עליה שמכיון שהוחזקו להיות אוכלין שם בגולה לפיכך התירום להיות אוכלין אף כאן:

הא בקדשי הגבול. תרומה הנאכלת בכל מקום יאכלו:

מי שיש לו עבד ושפחה. בעכומ''ז מיירי:

נתגייר רבו וגיירו לשני עבדים. כלומר להעבד והשפחה והטבילן לשם עבדות ואח''כ הולידו בנים הרי הבנים עבדים:

גֵּירֵי עַל שֵׁם וְכָל הַנִּבְדָּל מִטּוּמְאַת גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲלֵיהֶם. חֲרוּרֵי עַל שֵׁם וְכָל הַנְּתִינִים וגו'. מַמְזֵירֵי. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְּתִיב. וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא. מִתֵּל מֶלַח זוֹ בָּבֶל. תֵּל חַרְשָׁא אֵילּוּ שְׁתוּקֵי וָאֲסוּפֵי. כְּרוּב אֵילּוּ הַמַּמְזֵירִין. רוּבִּין אֵילּוּ שֶׁהִלְּכוּ אַחַר עֵינֵיהֶן. אַדּוֹן. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. אֵין דִּין וְאֵין אָדוֹן. רִבִּי חִזְקִיָּה מַפִּיק לִישְׁנֵיהּ. אֵילּוּ שֶׁהִלְּכוּ אַחַר עֵינֵיהֶן וְאָֽמְרוּ. אֵין דִּין וְאֵין דַּייָן. וָאִימֵּר שֶׁהִימְּרוּ לָאֵל בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים. רִבִּי אַבּוּן בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. פִּירְסְמוּ עַצְמָן כְּאִימְרָא בְחָלוּק. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רְאוּיִים הָיוּ לֵיעָשׂוֹת תֵּל מֶלַח אֶלָּא שֶׁשָּֽׁתְקָה לָהֶן מִידַּת הַדִּין. תֵּל חַרְשָׁא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבי לוי. דריש לקרא הכי ראוים היו ליעשות תל מלח כסדום מפני מעשיהן אלא ששתקה להם מדת הדין וזהו תל חרשא:

פירסמו עצמן. בזנותן בבניהן הממזרים כאימרא הניכרת בשפת החלוק:

ר' חזקיה מפיק. לה בהאי לישנא אדון שהיו אומרים אין דין ואין דיין:

כרוב אלו הממזרין. לשון רובין כדמתרגמינן כרובים כרביא בחורים הללו שהלכו אחר עיניהן ולזנות עם נשי חביריהן:

תל חרשא אלו שתוקי ואסופי. מלשון מחריש לדעת כדאמרי' שקורא לאבא ואמא משתקתו ואסופי לא נפקא לן מהכא ואפשר מלשון תל דריש שהוא כתל ומקום הפקר שאין לו בעלים. ובבבלי דריש אסופי מדכתיב ולא יכלו להגיד בית אבותם:

מתל מלח זו בבל. שעתידה לחרב ולהיות כתל מלח:

גירי. קתני במתני' על שם דכתיב התם וכל הנבדל וגו':

הַמִּתְגַּייֵר לְשֵׁם אַהֲבָה וְכֵן אִישׁ מִפְּנֵי אִשָּׁה וְכֵן אִשָּׁה מִפְּנֵי אִישׁ וְכֵן גֵּירֵי שׁוּלְחַן מְלָכִים וְכֵן גֵּירֵי אֲרָיוֹת וְכֵן גֵּירֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן. רַב אָמַר. הֲלָכָה גֵּרִים הֵן וְאֵין דּוֹחִין אוֹתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁדּוֹחִין אֶת הַגֵּרִים תְּחִילָּה. אֲבָל מְקַבְּלִין אוֹתָן וּצְרִיכִין קֵירוּב פָּנִים שֶׁמָּא גִייְרוּ לְשֵׁם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הלכה גרים הן. אעפ''כ כלן גרים הן בדיעבד ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחלה שאומרים להן מה ראית להתגייר כדאמרי' בפ' החולץ אבל אלו משנתגיירו מקבלין אותן בקירוב פנים שמא גייר לש''ש:

אין מקבלין אותן. דשמא מפני הטובה או מפני הפחד מתגיירין:

וכן גירי אריות. כגון אלו הכותים:

המתגייר לשם אהבה. לשם הטובה:

42a אִילֵּין בְּנוֹת בַּרְזִיליי לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְגַיירוּ אוֹ שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְגַּייְרוּ. אִין תֵּימַר. לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְגַיירוּ. יֹאכְלוּ בְקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. וְאִין תֵּימַר. שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְגַיירוּ. אֲפִילוּ בְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל לֹא יֹאכְלוּ. אֲפִילוּ תֵימַר. לְשׁוּם שָׁמַיִם נִתְגַיירוּ. וְגִיּוֹרֶת לֹא כְזוֹנָה הִיא אֶצֶל כְּהוּנָּה. פָּתַר לָהּ. לֹא הָיוּ בָנוֹת אֶלָּא בְּנוֹת בָּנוֹת. וְאִין מִבְּנוֹת בָּנוֹת כְּיִשְׂרָאֵל הֵם. וּכְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּייְרָה פָּחוֹת מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. לֹא הָיָה בָהּ דַּעַת לִטְבּוֹל אוֹ מִשֶּׁהִטְבִּילָה אוֹתָהּ מִכֵּיוָן שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת וְטוֹבֶלֶת לְשֵׁם קְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל כָּל אַחַת גִּיּוֹרֶת הִיא וְגִיּיוֹרֶת כְּזוֹנָה הִיא אֶצֶל הַכְּהוּנָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מכיון שהיא חוזרת וטובלת לשם קדושת ישראל. וכין כשנתגדלה וחוזרת וטובלת לשם קדושת ישראל לנדותה כגיורת הויא כדאמרינן לעיל דלשם קדושת ישראל כגרות הוי וגיורת כזונה היא אצל הכהונה ולפיכך נתגאלו מן הכהונה והשתא ל''ק דאפילו בקדשי הגבול לא יאכלו דכיון דמדרבנן בעלמא הוא כולי האי לא גזרו בתרומה דרבנן:

או משהטבילה אותה. כלומר או ודאי משהטבילה אותה אמה בתחלה שלא לדעת היתה:

לא היה בה דעת לטבול. לעולם בבנות בנות והא דנגאלו מן הכהונה לא קשיא דבתחלה לא היה בה דעת לטבול:

ואין מבנות בנות. הוא שלקחו הרי כישראל גמורות הן וכר''ש דר''ש אמר גיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים ויום א' כשרה לכהונה וא''כ אמאי נתגאלו מן הכהונה אפי' לקדשי קדשים כשרים הן:

פתר לה. כלומר אלא לא קשיא דפתר לה קרא בבנות בנות שהבנות נתגיירו עם בנותיהן הקטנות והם לקחו בנות הבנות:

אפי' תימר. כמו ולטעמיך מאי אריא שלא לש''ש אפי' תימא דלשם שמים נתגיירו וגיורת לא כזונה היא אצל כהונה דהרי גיורת אסורה לכהן משום זונה וא''כ הבנים חללים הן ופסולין מן התרומה:

אילין בנות ברזיליי. דכתיב בהאי קרא ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא על שמם אלה בקשו כתבם המתייחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהונה ובעי הש''ס אלו הבנות שבשבילן נגאלו מן הכהונה מפני מה נתגיירו אם לשם שמים אפי' בקדשי הקדשים יאכלו ואמאי נתגאלו מן הכהונה ואם שלא לש''ש אפי' בתרומה לא יאכלו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source